היסטוריית השיער במאה ה20

תספורות קצרות מגוונות בכל צבעי הקשת

תספורות קצרות במאה ה20 גרמו ליותר מחלוקות בעולם האופנה מאשר בכל תקופת זמן.

תספורת מיוחדת במינה, באותה התקופה, הבוב הקצר (תספורת קצרה המסתיימת מתחת לאזניים) הייתה מקור למחלוקות ודיונים סוערים. התספורת, אשר "הוצגה" לעולם בתחילת מלחמת העולם הראשונה, עשתה רבולוציה ושינתה את הצורה שבה נשים עיצבו את שיערן וסיפרו אותו. הכל התחיל בשנת 1915, עם הופעת ה"קאסל בוב", אשר נקרא על שם רקדנית האולם איירין קאסל. איירין הייתה מספרת את שיערה לצורכים פרקטיים בלבד, אך אינה ידעה שתהיה קשורה לרבולוציית השיער במאה ה20. ה"קאסל הבוב" הייתה האינדיקציה הראשונה של הסערה שקרתה לאחר מכן – מבחר התספורות לשיער הקצר. תספורת הבוב הייתה תספורת פשוטה יחסית, הייתה הייתה תספורת ישרה אשר הייתה בקו ישר עם החלק הנמוך ביותר של האוזן או ממש מתחתיו. נשים נשאו תספורת זו עם פוני קצר או שהחליקו את שיער לאחור. זה היה מראה פשוט אך נסיגה דרמטית מהשיער הארוך והנשי אשר נקבעו על ידי מראה נערות הגיבסון (1910 ולפני). צעירי אותה תקופה אימצו את המראה בידיים רחבות ואוהבות והפכו אותו למראה דגל אשר הניב הרבה אפשרויות עיצוב שיער, החל מתלתול שיער ועד צביעה בצבעי שיער. כאשר אישה הייתה מסתפרת בתספורת קצרה היא הייתה מושכת לעצמה הרבה צומת לב ועומדת במרכז העיניים. לאורך הדרך, האישה עם התספורת הקצרה הייתה מרשה לעצמה לענוד תכשיטים גדולים ועגולים, לקצר חצאיות ואפילו ללבוש גרביונים כפריט אופנה נראה לעין. השינויי המרדני בשיער הביא לאחר מכן שינויים רבים בנורמות שהחברה הייתה רגילה אליהן. לאחר שהרבה נשים צעירות אימצו לעצמן את המראה הקצר, יותר ויותר נשים מכל הגילאים היו מסתפרות בצורה זו. חלקן פחדו, כיוון שממומחי שיער ו חשבו שהשיער הארוך יחזור לאופנה במהרת הזמן והתספורת הקצרה עצמה תחשב כמו "טרנד חולף".

תספורת קצרה במראה עכשווי עם גוונים באדום בוהק

למרות זאת, היה קשה להתעלם מהשינויי הכו דרמתי שהתרחש בשיער ש נשים באותה התקופה, התספורת הייתה מושכת עין והרבה נשים סיפרו את שיערן בצורה זו. הרבה גברים באותה התקופה כעסו על העבודה שהרבה נשים היו עומדות בתורות לברבריה (ספר גברים) על מנת שיספר אותן בבוב המדובר, כיוון שבאותה התקופה המספרות עדיין היו ברובן מקום שבו בילו גברים וניהלו גברים. נשים היו עומדות בתורות על יד הספרים ובתוך המספרות היו יושבות על הרצפה עד שהיה מגיע תורן להסתפר. ממקורות היסטוריים ניתן לראות שבמדינת ניו יורק היו לעיתים ימים שבהם היו מסתפרות כ2000 נשים בתספורת המדוברת. ספרים היו מאבדים את כספם לברבריות ולאחר שסירבו לספר נשים בשיער קצר התחילו אט אט לקבל נשים אשר רצו לספר ולטפח את התספורת הקצרה על מנת לא לאבד לקוחות או את העסק. עם הזמן, הספרים נעשו יותר ויותר מומחים בעבודתם עם שיער קצר ותספרות שונות ומותאמות יותר לתווי פנים נשיים היו מוצגות לנשים. נשים עיצבו את שיערן בגלים או במראה מתנועע ומרדני. הגישה לשיער קצר עדיין הייתה לא תומכת, גברים התגרשו מנשותיהם בגל השיער הקצר, חנות נוחות ענקית פיטרה את כל עובדיה אשר נשאו שיער קצר וכו. רק לאחר שנים של מאבק ולחיצה על החברה, בשנת 1927 היה ניתן לראות שינויים בדעות החברה על התספורת. לאחר שנים רבות בהן נשים סיפרו את שיערן, תמונות נשים בשיער קצר והורות למספרה השיער הקצר הפך להיות עניים כה גדול ונשים אימצו את המראה והמשיכו עמו גם לשנות ה30.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *